תנ"ך על הפרק - ישעיה מו - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה מו

380 / 929
היום

הפרק

כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְב֔וֹ הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּס֔וֹת מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃קָרְס֤וּ כָֽרְעוּ֙ יַחְדָּ֔ו לֹ֥א יָכְל֖וּ מַלֵּ֣ט מַשָּׂ֑א וְנַפְשָׁ֖ם בַּשְּׁבִ֥י הָלָֽכָה׃שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם׃וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃לְמִ֥י תְדַמְי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃יִ֠שָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵ֨ף יִסְבְּלֻ֜הוּ וְיַנִּיחֻ֤הוּ תַחְתָּיו֙ וְיַֽעֲמֹ֔ד מִמְּקוֹמ֖וֹ לֹ֣א יָמִ֑ישׁ אַף־יִצְעַ֤ק אֵלָיו֙ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֔ה מִצָּרָת֖וֹ לֹ֥א יוֹשִׁיעֶֽנּוּ׃זִכְרוּ־זֹ֖את וְהִתְאֹשָׁ֑שׁוּ הָשִׁ֥יבוּ פוֹשְׁעִ֖ים עַל־לֵֽב׃זִכְר֥וּ רִאשֹׁנ֖וֹת מֵעוֹלָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֽוֹנִי׃מַגִּ֤יד מֵֽרֵאשִׁית֙ אַחֲרִ֔ית וּמִקֶּ֖דֶם אֲשֶׁ֣ר לֹא־נַעֲשׂ֑וּ אֹמֵר֙ עֲצָתִ֣י תָק֔וּם וְכָל־חֶפְצִ֖י אֶעֱשֶֽׂה׃קֹרֵ֤א מִמִּזְרָח֙ עַ֔יִט מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק אִ֣ישׁעצתועֲצָתִ֑יאַף־דִּבַּ֙רְתִּי֙ אַף־אֲבִיאֶ֔נָּה יָצַ֖רְתִּי אַף־אֶעֱשֶֽׂנָּה׃שִׁמְע֥וּ אֵלַ֖י אַבִּ֣ירֵי לֵ֑ב הָרְחוֹקִ֖ים מִצְּדָקָֽה׃קֵרַ֤בְתִּי צִדְקָתִי֙ לֹ֣א תִרְחָ֔ק וּתְשׁוּעָתִ֖י לֹ֣א תְאַחֵ֑ר וְנָתַתִּ֤י בְצִיּוֹן֙ תְּשׁוּעָ֔ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל תִּפְאַרְתִּֽי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
קרסו כרעו יחדיו. י"מ דכלפי השרים של מעלה דקודם דכרע בל קורס נבו כרעו קרסו יחדיו השרים של מעלה: אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט. אפשר לרמוז אני עשיתי היצה"ר כמו שאמר כב יכול ואשר הרעותי ואני אשא אסלח לחטאתם שהם אנוסים והגם שעל ידי התורה נצולים מיד יצה"ר ונמצא שאינם אנוסים במ"ש פ"ק דבתרא אני אסבול הגם שזה שלא עסקו בתורה רעה חולה כי על כן גלו כמ"ש על עזבם תורתי. מ"מ ואמלט יהמו רחמי ואצילם. א"נ אפשר דרחמיו מרובים ובא וראה אחת מהנה מפלאות תמים דעים שהוא הכה למצריים עשר מכות על שהעבידו ישראל והוציאם. ועל ים סוף המרו והיה הדין שיטבעו ח"ו אך כדי שלא יאמרו הגוים שהביא המכות על שהעבידו ישראל והם לא היו כדאים שהרי נטבעו ולזה הציל לישראל כמו שכתבנו בעניותנו בדרושים מיסוד הרב הגדול מהר"ר יוסף קובו ז"ל אשר בנה עפ"י רז"ל. והגם שהכל גלוי לפניו יתברך כל זה ממדת רחמיו ועל דרך זה יהיו כמה ענינים לכלל ישראל ולפרט כל א' מעין דוגמא. וזה רמז על האמור ועל כיוצא בו וז"ש אני עשיתי מכות לגוים על שהרעו לישראל ואני אשא לחטאת ישראל. ואני אסבול כשיחטאו ישראל ואמלטם כדי שלא יאמרו הגוים שעשיתי שלא כדין: זכרו זאת והתאוששו והשיבו פושעים על לב. אפשר לומר והוא קצת הלציי במה שנודע כי יש שני דברים והם עיקרים גדולים לכללות ישראל ולפרט כל אדם מישראל אחת עסק התורה בחשק נמרץ וזאת שנית לזכות לחייבא והם שני עמודים גדולים לכלה הפשע ולקרב הגאולה וז"ש זכרו זאת היא התורה ויהיה בחשק נמרץ על דרך שאמרו בזהר הקדוש סוף פ' לך לך על רבי אבא דאתלהיטו אנפוי מחדוותא דאוריתא וז"ש והתאוששו דמרוב החשק יהיה בכם רוחניות אש התורה וניכר בכם כי אש התורה שורה בכם והוא ענין מופלא. וזאת שנית והשיבו פושעים על לב לזכות לחייבא בנועם שיח לישב לבם ולעשות שיהיה להם לב טהור לתשובה ולעבוד עבודת ה': שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה. אפשר לרמוז שהכיליות היא מדה רעה מאד והנה צור"ף עמה אכזריות שלא לרחם על העניים האומללים וז"ש אבירי הלב שהם אכזרים ורחוקים מצדקה. ורמז שאינם מיחדים השכינה שהיא הצדקה והגם שעניני המקראות יתפרשו כפי פשטן כבר נודע כי כמה פנים לפנים שפשט הכתוב בענין אחד ויש בו כמה רמזים ארבעה נכנסו לפרד"ס וכמו שכתבנו בעניותנו כמה פעמים והוא דבר פשוט גלוי וידוע: קרבתי צדקתי לא תרחק וכו'. אפשר דהבטחת ישראל בכל גלות ממצרים ועד הנה שבעבור שכינתו שהיא כב יכול עמנו בגלות תפרה ישע ועמה יפקון כמ"ש בזהר הקדוש. וז"ש קרבתי צדקת"י שהיא השכינה ואקרבנה ליחדה לא תרחק ועי"ז ותשועתי לא תאחר להושיע ישראל. ונתתי בציון רמז למ' תשועה לישראל תפארתי ומשם תמשך הישועה לישראל האחוזים בתפארת כמ"ש בזהר הקדוש בסוד ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וז"ש לישראל תפארתי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך